סרטן ..

“אנחנו לא יכולים לשנות את הקלפים שחילקו לנו אלא רק את אופן המשחק שלנו” (רנדי פלאש)

סיפור מה “סרט(נ)ים” …..
קדימון , התלבטתי רבות האם “לצאת מהארון ” או להשאר שם באפילה הנוחה , ההחלטה נפלה בעיקר הודות לכך שחודש הבא יערך “מרוץ התחתונים” להעלאת המודעות לסרטן המעי הגס. החלטתי שזו חובה לשתף ולקרוא בכך קריאה , לכו להיבדק!!!!.
———————————————————————————–

חודש יולי , אני באימוני החידוד האחרונים שלי לקראת איש הברזל בקופנהגן (19.8.18 ) , חש עייפות קלה שלא מוכרת לי,עייפות זרה , אני מייחס זאת ל”בלוק האימונים” האחרון לפני הטייפר תקופה שכל מתאמן רוצה להגיע אליה, השבועיים שלושה לפני התחרות , שאתה מוריד הילוך , מחדד כוונות, צובר אנרגיה לקראת יום השיא – התחרות .
במקביל, במחילה ממכם חש שביקורי בשירותים הופכים להיות תכופים יותר ולא “הכל ” כתמול שלשום משהו במוצר “הקצה ” שינה צבע לגוון אדמדמם , אבל אני שומר על שתיקה .ממוקד במטרה – איש ברזל קופנהגן .
15.8 טיסה עם נחיתת ביניים בוורשה, מעבר בהול לטיסת ההמשך לקופנהגן. אנחנו עולים למטוס. בזווית העין מוודא שמזוודת האופניים עולה למטוס, הקלה מתפשטת אצלי, נרגע, “האוצר” איתי.
נוחתים בקופנהגן. הכבודה הכבדה נאספת – האופניים! מחכים למזוודות עם ציוד הספורט…, אך אין.
יומיים לתחרות, המתח גובר והציוד עדיין חסר. ואז הן הגיעו….המזוודות.
שישי בבוקר – הכרת מסלול הרכיבה: בודק סיבובים , גבהים בגרמין , צורב את המסלול בראש, קופץ לאגם לנשום את אתר השחייה ונקודת הזינוק . שבת- אימון רכיבה קצר ו….נוסע להפקיד את האופניים.
.
אני מרגיש נינוח שומר על “פאסון “אבל בה בעת חש “שהיציאות” וההליכה לשירותים הופכים תכופים.
מציק לי , מרגיש שלא הכל כתמול שלשום, יותר ויותר מחלחלת בי המשמעות. לראשונה אני משתף את זוגתי בתחושתי, אומר לה את כיווני מחשבתי והיא כדרכה, אופטימית מרגיעה .

בבוקר התחרות שם הכל בצד ממוקד במטרה , אני חש חזק. זו התחרות שלי, אני יודע מה צריך לעשות. מדמיין את מסלול השחייה , המספרים של הוואטים FTP,IF , סל”ד ברכיבה יושבים בראש , כך גם לגבי תכנון הריצה וקצבים, מבין איך לנהל את התחרות ולסיימה טוב .
7.30 זינוק !
לאחר 12.46 שעות עמדתי תחת שער הסיום אני איש ברזל בפעם ה 7 .
לאחר כשבוע בה טענתי מצברים , נוחתים בישראל ,מניח את אופני הנג”ש בצד ועולה על אופני השטח
ה anthem המופלאות לקראת היעד הבא ” אפיק ישראל 2018 ” . חובר לבן זוגי לאפיק מעיין ומתחילים להתאמן לנסות ולסגור פערי שטח , שנינו לא “חיות שטח ” כבישונים טהורים ….
להט מציק לי כל הזמן “אתה רזה מידי , אין לך כוח אתה חלש. יורד עלי ללא רחם ואני ? לרוב שותק והוא ? מתעצבן מה אתה לא מדבר תגיב דויטש , תגיב הוא אומר לי ואני בשתיקתי לומד לרכב שטח .

ב 6.10 אנחנו מסיימים את האפיק מאושרים , בני המשפחה מחכים לנו על קו הסיום חיבוק חם ועיניים בורקות לראשונה עומד באתגר קשה בשטח ומרוויח את הידידות האמיצה עם להט “איש החומוס” שופע אופטימיות איש מיוחד חבר מאנצ’ .
זהו נגמרו המחויבויות הספורטיביות .
איש ברזל – סיימתי
אפיק ישראל סיימתי .
וכעת התפניתי לבדיקות . בדיקות הדם שלי מעידות על ערכי ברזל נמוכים , נמוכים מידי .
מתאם בדיקת קולנוסקופיה ויודע בתוך תוכי ש”זה שם” .
17.10 בשעה 19.00 נכנס לבדיקת קולונוסקופיה הרדמה קלה 19.30 מסים את הבדיקה מתעורר.
הרופא שואל אותי “זוכר מה שוחחנו קודם לבדיקה ?” אהה אני מהנהן לו בראש.
והוא בהומור עונה לי .. “תזכיר לי איך קוראים לחיה שהולכת עם צבתות על חוף הים ? ” סרטן אני שואל ? כן כן אומר לי הרופא זה מה שיש לך . מתעורר לתוך מציאות חדשה סרטן במעי הגס .

אני לא מעשן , לא שותה לשוכרה , אוכל סביר ומסודר , משקל תקין עוסק פעילות ספורטיבית רציפה ,רוכב על אופניים שנים רבות , 7 תחרויות איש ברזל , מרתונים , אימונים , דופק מנוחה 46-44 לחץ דם 120/80 בדיקות דם פיקס אבל….. הסרטן החליט להתמקם לו דווקא אצלי!
סרטן במעי הגס רגע לפני גיל 60 רגע לפני שאני עובר קטגוריה……. .

למחרת ה”בשורה” פותח חמ”ל, טלפונים לחברים מקצוענים בתחום מתחיל לאתר רופאים מנתחים במקביל לוקח את רשימת המכונים : לצורך בדיקות : pet ct,ct, דם עדכני .
התור הכי קרוב עוד חודש חודש וחצי … נו באמת מה מחכים שהסרטן יתפתח עוד יותר… ויהפוך למפלצת ? אין מצב , לא מוותר להם .
למחרת אותו נוהל ולא מצליח לקדם את התור אבל יום ג’ בשעה 7.30 אני באימון רכיבה על האופניים ומקבל טלפון מהמדיקל : יכול הגיע היום ב 14.00 ? במידי עונה כן . צום החל מ 10.00 תבוא !
מגיע עושה את הבדיקות יש תוצאות ניתן להפגש עם הרופא .
קובע תור אצל המנתח הפוטנציאלי שלי מגיעים לפגישה בחששות ופוגשים רופא מדהים מאיר פנים מחייך מדייק את הדברים ומדבר אליך בגובה העיניים .נשבתי בקסמיו , הוא ינתח אותי , הוא מנחה את המזכירה לקבוע ניתוח ב 4.11 ןלתאם זאת מול בי”ח , ישר עניני ובלי סחבת.
4.11 ניתוח שעתיים ורבע והופ זה מאחורי , הנגע בחוץ וכעת להתאוששות
9.11 בבית .
מחכה כוסס ציפורניים וממתין לתוצאות הבדיקה הפתולוגית .
יום שישי 16.11 יש תשובה : מקום הניתוח נקי אבל 4 לימפות מתוך 18 נפגעו . מבין את המשמעות, התהליך לא הסתיים ואולי הוא רק מתחיל.
20.11 פגישה עם האונקולוגית , בדיקה קצרה עיון בדיסקים, דוחות ויששש יש “פרוטקול” טיפול.
6 חודשים של טיפול כימותרפי הכולל אינופוזיה כדורים וחוזר חלילה 6 חודשים אבל מבטיחים שלאחר מכן יהיה טוב .
ספורט ? איש ברזל בקיץ? שכח מזה דויטש אומרת לי האונקולגית .
מרגיש כמו משיהו שקיבל סנוקרת לללסת ? מה אין אימונים , אין תחרויות חצי שנה + אין איש ברזל השנה ..אין ?????????????? ימים יגידו
תחילת טיפול ראשון בחודש הבא ….

חברים : לכו להיבדק!
אשתקד רצתי במרוץ התחתונים להעלאת המודעות לבדיקות למניעת סרטן המעי הגס ,כיום ההבנה לחשיבות הבדיקה ואיתור מוקדם ככל האפשר ברורה לי שבעתיים. לכו להיבדק עם אתם בגיל הנכון .

עקבו אחרי אשמח לשתף איך אני מתמודד עם הטיפול . I’LL BE BACK

LIVE LIFE WITHOUT LIMITATION